עידן בן אור

היות וכבר מספר אנשים ביקשו ממנו לכתוב על הנושא הרמתי את הככפה - קידום אתרים ע"י מאמרים - איך?

בראש ובראשונה צריך לדעת, בארץ יש מספר לא גדול של אתרי מאמרים המאפשרים להעלות מאמרים בחינם.
בחו"ל מספר האתרים גדול הרבה יותר אך רוב אתרי המאמרים החזקים דווקא בתשלום.

כיצד מאמר יעזור לי לקדם את האתר שלי?

הרעיון מאחורי מאמרים לקידום אתרים הוא פשוט, לפלוני יש אתר בנושא בננות, לכן פלוני כותב מאמר על בננות.
את המאמר הזה הוא לא יעלה אל האתר שלו אלא דווקא ישמור אותו בצד - אותו הוא ישלח לאתרי המאמרים.
ידוע לכולם שערכו של קישור מתוך הטקסט גבוה מקישור מתפריט צדדי (לדוגמא).
ידוע גם שערכו של קישור מתוך טקסט רלוונטי גבוה מערכו של קישור מתוך טקסט רגיל.
לכן, כאשר מעלים מאמר ומוצאים מתוכו קישור שאינו קישור NOFOLLOW אנו מקבלים קישור מc class שונה ומטקסט רלוונטי - מפה ברור מדוע הקישורים האלה מועילים.

איך מעלים את המאמרים?

• אז קודם כל חשוב לציין, על המאמרים שמעלים להיות מאמרים מקוריים בלבד היות ומאמרים שכבר אונדקסו ייחשבו עמודי מראה (תוכן כפול, מועתק).
• יש לבדוק בתקנוני האתרים (אפרט בהמשך) האם ניתן להכניס קישורים מתוך הטקסט (מגוף המאמר) או רק בסוף הטקסט.
• המאמר צריך להיות מועיל, מאמר עם תוכן "זבל" למטרת קידום לא יועיל, גוגל יודע לזהות את זה (בין היתר לפי הbounce rate).
• כמו בכל מאמר (בין אם לאתר שלכם ובין אם לאתרי מאמרים) צריך שהאתר יופנה לגולשים ולא למנועי החיפוש!

אילו אתרים מאמרים קיימים?

ישנם 2 אתרים מוכרים וחזקים ברשת:

• articles - אתר המאמרים הגדול והמקיף ברשת הישראלית, בתקופה האחרונה האתר החל להכנס למקומות גבוהים בביטויים תחרותיים כגון השכרת רכב.
  האתר מאפשר הוצאת קישורים אך ורק מתחתית המאמר ולא מתוכן המאמר.
  חובה לקרוא את תנאי השימוש של האתר לפני השימוש.
• reader - אתר רידר נולד אחרי articles, לאט לאט צבר מוניטין וכיום הוא האתר השני בגודלו מבחינת מאמרים.
  האתר יצא עם גימיק יפה ופרסם מודעות adwords עם שמות הכותבים.
  באתר זה ניתן להכניס קישורים גם מגוף הטקסט ולא רק בתחתית הקרדיט הכותב.

אתרים נוספים:
- http://www.maker.co.il/
- http://www.article.co.il/
- http://www.publisher.co.il/

אם לא מצאתם פה אתר שמתאים לכם, פשוט חפשו מאמרים בגוגל ותמצאו אתרים רבים נוספים.

לפני מספר ימים תהיתי האם להכניס פוליטיקה לבלוג או לא, לא עבר שבוע וכבר הבחירות בפתח.
עכשיו צפויות לנו 3 חודשים במקרה הטוב (אם יאושר החוק) או 4 חודשים במקרה הפחות טוב של תעמולה במסווה של דאגה לאזרחים.
פתאום ללבני יש פוליטיקה אחרת (כמובן עם אנשי החווה), פתאום ביבי הוא מר בטחון וכלכלה ורק ברק שותק בנתיים, כנראה מבין שמצבו בכי רע.
עוד מעט יהיו שוב תשדירי בחירות, ואם נקשיב לתשדירים אז קדימה תחלק את ירושלים, ללבני יזכירו את גולדה, ברק יברח, ולביבי שוב יזכירו שתמיד חוזר אליו "הביבי".
בשנים האחרונות המשפט "בוחרים את ראש הממשלה הפחות גרוע" הפך להיות רלוונטי מתמיד.
השחיתות חוגגת, הלוביסטים מכירים את הכנסת יותר מהח"כים ו"חוקי בחירות" שעולים לכל אחד מאיתנו הרבה מאוד כסף עוברים על ימין ועל שמאל.

למי אני אצביע בבחירות הקרובות אני לא יודע,מה שבטוח -אני אצביע.
אזרחים בעלי זכות הצבעה שמחליטים לישון עוד כמה שעות במקום להצביע מפקירים את עתיד המדינה לכל מיני קהילות שמצביעות כעדר בדרך למושבים רבים בכנסת.

אחרי הבחירות כל אזרח במדינה ידע לבוא בתלונות על כספים שמועברים לחרדים (רחמנא ליצלן איך אני כותב דבר כזה עם כיפה על הראש??), על מצב התשתיות, על חלוקה של שטחיםף על הבטחון ועל המצב הכלכלי.
איפה אותם האנשים כשיש בחירות? למה התירוץ "זה בסך הכל קול אחד" נשמע כל הזמן?
למה "אין במי לבחור" הופך להיות טעון לגיטימי?

אומנם המצב לא מעודד, ההנהגה מושחתת והאופציות רק הופכות גרועות מפעם לפעם אבל זו עדיין חובה אזרחית של כל אזרח להצביע.
הבחירות המוניציפאליות גם הן קרובות מאוד.
בירושלים ישנה התעוררות של הצעירים והחילונים, דבר שמשמח אותי מאוד.
בירושלים המצב מאוד ברור, חרדים מול חילונים.
במידה ורוצים לעצור את בריחת הצעירים מירושלים צריך לבחור ראש עיר שידאג לכולם, לצערי ראש עיר חרדי אחד כבר הוכיח שהוא לא כזה.

כמו כל דבר שאני עושה, כותב או ממלמל לעצמי בשקט בזמן האחרון, גם את הפוסט הזה סביר שאנשים מהסביבה הקרובה שלי ייחסו לכיפה, טוב נו.

עמיר בניון הוא בעיניי אחד האמנים היותר מבריקים בארץ, ממצה, תחליטי ועם כיוון ברור.
הוא מסוג האמנים שאתה יכול לאהוב או או לשנוא (את המוזיקה שלו כמובן), אין אמצע, אני כפי שהבנתם נמצא בצד הראשון.

כבר הרבה זמן שאני מתחבט עם עצמי האם להכניס פוליטיקה לבלוג, אומנם רובו של הבלוג ככולו עוסק בענייני קידום אתרים ובנושאים טכניים, אך מה רע בקצת דעות אישיות?
(נקודה למחשבה: אולי באמת אני אפתח את הבלוג הזה לכיוון שונה קצת ואוסיף גם קצת מעצמי, תזכירו לי לחשוב על זה).
אומנם פוליטיקה פרקסלנס אני לא אכניס אבל ממה שאכתוב עכשיו ניתן להבין קצת מהן דעותיי.

לא לחינם פתחתי את הפוסט בהסבר קצר על עמיר בניון.
עמיר בניון הוציא שיר, לא מהשירים שיכנסו לפליליסט של גלגל"צ כי הוא לא פוליטקלי קוקרט, אולי לא שיר שתזמזמו ברחוב כי הוא לא כ"כ קליט, אבל השיר מכיל מילים חודרות ובעייה רצינית.
השיר נקרא ריבונו של עולם (ניתן להוריד דרך האתר נבל עשור של עמיר בניון), והוא מתאר עניין שיפי הנפש מסרבים להתמודד איתו.
אני אשאיר לכם להאזין ולהתרשם מהשיר (כמובן שהאנשים שלא אוהבים את בניון גם לא יאהבו את השיר אבל האחרים וודאי יתחברו).
מי שמעוניין יכול לקרוא את המילים לשיר פה.

שבוע טוב.

חיפשתי היום את השם שלי (כבר הסגרתי שאני עושה את זה מדי פעם…) וגיליתי שהטייטל של הבלוג שלי השתנה.
התבלבלתי לכמה רגעים ואז נזכרתי בפוסט שכתבתי אודות מקרה זהה שהיה לי עם אתר UPIT.
החלטתי לנסות את קוד הMETA שהביא ליאור ברקן בפוסט שציינתי למעלה.
בנתיים אין שינוי, אך מעניין לראות תוך כמה זמן גוגל יבין שאני לא רוצה את הטייטל שלו (היות וכל פוסט שאני כותב מאונדקס תוך 3 דקות סביר להניח שגוגל שם לב לשינוי כבר בצהריים).

בכל מקרה, הופתעתי לראות שהבלוג שלי נכנס לDMOZ, אני לא זוכר מתי הגשתי בקשה, אך היות והבלוג נכנס יחד עם בלוג נוסף שלי (גורו), כנראה שהגשתי את שניהם יחד ואחד העורכים התעורר שם.
גם ידידי פבל ישראלסקי הוכנס, מעניין מי ניער את מחלקת הבלוגים של DMOZ.

התלבטתי עם עצמי, האם להאריך את השם של הבלוג ולקרוא לו בשמי או להשאיר אותו כמו שהוא עכשיו?
הרבה אנשים שואלים אותי מה זה עב"א, קצת מעייף להסביר כל פעם מחדש שמדובר בראשי התיבות של השם שלי.
לכן, בצעד נועז אני משנה את שם הבלוג לשם המקורי "עידן בן אור".
כל מי שהגיע לבלו דרך מילת המפתח עב"א מתבקש לחפש מעכשיו עידן בן אור.

חתיכת בד סרוגה בצבע שחור מונחת לי על הראש, מי היה מאמין שהיא תגרור כ"כ הרבה תגובות?
כן, נכון, הכיפה מסמלת משהו, היא מסמלת שאני אדם יהודי מאמין, היא כנראה מסמלת עוד יותר מכיוון שהתחלתי לחבוש אותה רק לפני מספר חודשים.

התגובות שקיבלתי עד עכשיו הן לא פחות ממדהימות.
החל מ"חשבתי שאתה אדם הגיוני, מה זה הכיפה הזאת?"
ממשיך ב"כן ככה זה אלה" (כשמדברים עלי בנוכחותי)
וממשיך בעוד הרבה הגיגי חוכמה.

אז כן, התחלתי להתחזק(בשפת העם), אני אדם יהודי מאמין ולא מתבייש בזה.
לא רואה כל ניגוד בין העיסוק שלי בתחום האינטרנט לבין הדת.
לא רואה שום צורך להתבייש בהיותי יהודי.
בטח שאני לא רואה סיבה להצטדק ולהסביר לכל האנשים שמסביב.

דבר נוסף, הכיפה שלי היא שחורה, שחורה וסרוגה.
אני לא מייצג שום חברה, לא חלק מאף חצר, אהבתי את הצבע השחור לכן קניתי.

ולסיום, מצחיק לראות איך כל דבר שאני עושה היום משוייך לכיפה הזו של הראש (סה"כ חתיכת בד, ציינתי כבר?),
אם יש לי זקן כי אני מתעצל להתגלח, עכשיו זה כי "הוא חוזר בתשובה".
אם אני מתנהג בצורה מסויימת (זהה לזו שהתנהגתי בה תמיד), עכשיו משום מה ישימו לב אליה הרבה יותר וגם את זה ייחסו לכיפה שעל ראשי.

אנשים, קצת פרופורציה, זו כיפה, לא זנב!
ולמתעניינים בהלכה - הסבר קצר על למה צריך כיפה.

היות ורוב בעלי הבלוגים משתמשים בו החלטתי גם אני לנסות.
התקנתי את התוסף seo all in one, על התוסף אפשר לקרוא בקישור שהבאתי.

השינוי המשמעותי עבור הבלוג שלי הוא עבור הביטוי קידום אתרים, עד עכשיו התנדנדתי בין עמוד 3 ל4 כשהביטוי עצמו לא היה בTITLE של האתר.

התוסף מאפשר לקבוע TITLE נפרד לכל עמוד (מה שלא היה אפשרי בלעדיו), היו ואני עצלן ולא שיניתי את הTITLE דרך הקוד של האתר התוסף איפשר לי לעשות זאת בקלות.

נראה לאן זה יביא אותי.

Google translate החל לתרגם עברית.
כנראה לפני ראש השנה החליטו החברה בגוגל שגם את היהודים צריך לתרגם.
עשיתי כמה נסיונות עם הכלי, סה"כ דיי מוצלח, כמובן שישנם מילים שהכלי לא מכיר ולא יודע לתרגם אבל זה צפוי.
מה שיפה בכלי זו העבודה שהוא יודע להפוך אתר מוצמד לימין (כמו האתרים בעברית) לאתר מוצמד לשמאל (שפות לועזיות).

וכך נראה הבלוג שלי כשהוא מתורגם (לחצו על התמונה על מנת לראות את הגודל המלא):

נחמד וחביב.